אם ביקרתם פעם ב"יד ושם", עברתם בין החדרים השונים וראיתם את הסרטונים, העדויות, החפצים השונים, אתם בוודאי יודעים שזו חוויה עזה ומטלטלת.
בשנת 2017 ביקרתי שם בתערוכה "אין משחקים ילדותיים" ושמעתי את הסיפור של הדובי של פרד לסינג. למותר לציין שלא היתה עין יבשה אחת כששמענו את הסיפור. בימים שאחרי הביקור ובהשפעתו כתבתי שני סיפורים המצורפים כאן.
אם תבחרו להשתמש בסיפורים אלה כדי ללמד את נושא השואה, חשוב שתתמקדו קודם במושגים הייחודים לנושא ומשולבים בסיפורים עצמם.
בנוסף, בעקבות הסיפורים ניתן לשאול שאלות הבנת הנקרא/נשמע, מילים נרדפות, כתיבה, הכל לפי היכולת של התלמידים הצעירים.
שלכם,
לאה
להורדת הסיפור "לפעמים כשנשמעת צפירה" הקליקו כאן
להורדת הסיפור "סיפור השואה לילדים" הקליקו כאן
להורדת טקסט מידעי ומשימות כתיבה בנושא חייה של אנה פרנק, המתאים לכיתות ג'-ה', הקליקו כאן
להורדת טקסט מידעי בלבד על חייה של חנה סנש הקליקו כאן הטקסט מתאים לכיתות ה' ומעלה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה